המצלמה עברה אל פרידה והילה, שדיברו על היום שאחרי היציאה מבית האח הגדול. פרידה אמרה, שלא יהיה פשוט לצעירים, שנמצאים בבית האח הגדול, כי אחרי היציאה משם, הם יהיו בכותרות ואז לאחר מכן עלולה לבוא נפילה, והם עלולים לא לדעת איך להתמודד עם זה.
להלן חלק מן השיחה :
פרידה : "לפעמים אחרי שמתפרסמים, עלולה להיות נפילה חזקה. אני דואגת לליעוז. ליעוז צריך עזרה מקצועית".
הילה : "אבל ילוו את כולם כאן בעזרה מקצועית, לא?"
פרידה : "כן, אבל את יודעת... לפעמים הם סוחטים את הלימון עד הסוף. חשוב להם הרייטינג, כי זה שואו ביזניס".
פרידה : "היום שאחרי הוא לא יום פשוט מבחינה רגשית, מבחינה נפשית. הולך להיות שינוי מבחינת "האני" שלנו... חס וחלילה שלא יקרה משהו עם כל הרצון להיות באור הזרקורים. צריך לדרוש את העזרה עכשיו. אם הצעירים פה יקראו ביקורת לא לטובתם בעיתונים, רק ביקורת הרסנית אחת, שכל העולם צפה בה, קרא אותה, את יודעת מה זה יכול לעשות לילד בן 26 ?! אני יכולה להגיד לך שעלי יכולים לכתוב מה שרוצים , על ה...שלי, אחרי מה שעברתי, לא איכפת לי מכלום..."
פרידה : איך הרגשת עם מה שמירב אמרה עלייך?
הילה : על הדברים שמירב אמרה עלי לפני שעזבה אמרתי, שאם היא מדברת עלי, סימן שאני מעניינת, אמרתי : בבקשה, תדברי עלי, לי לא איכפת. אני יודעת שאני בן אדם חזק..."
כל החיים שלי דיברו עלי ועל האחיות שלי בלי סוף, ותביני - היינו ילדות טובות, לא עישנו ולא שום דבר, ואנשים לא מבינים איך זה ואז הם מתחילים לדבר. אף פעם לא עניין אותי מה אומרים, כי אני יודעת מי אני..."
פרידה : " את, לפני שנכנסת לפה, את צריכה לדעת מי החברים שלך באמת. כי הרבה פעמים אחרי שיוצאים מפה, אחרים ירצו לעלות על ההצלחה שלך ".
הילה: "אני יודעת מי החברים שלי".
פרידה : "כמו שאמא של אלעד אמרה, שפתאום באו אליה כל החברות שלה, שלא ראתה שנים. אמרתי : בני ז...., איפה היו כל השנים, כשהיא ישבה לידו בבית חולים, ופתאום עכשיו שהבן שלה מצליח ובריא - פתאום כולם מתדפקים על הדלת שלה?! אני לא פותחת את הדלת לכאלה, כי יש לי ניסיון ; כשאבא שלי עזב את הבית ואני ושתי האחיות שלי היינו קטנות ואף אחד לא בא אלינו, וכשהוא חזר לבית, פתאום באו והוא לא פתח להם את הדלת. אז, הילה, תבדקי מי היו חברים שלך לפני שנכנסת לפה. אנשים יודעים להידבק להצלחה".
הילה : "תודה לאל, אני יודעת מי החברים שלי".
פרידה : "אני דואגת לליעוז. לאלעד אני לא דואגת. אלעד, איך אסביר לך, הרגש עובר לידו מהצד השני של הכביש. את ראית את זה גם עם אמא שלו. הוא בורח. זו אחת הבריחות שלו. הוא לא מסוגל להתחבר לרגש, ואולי זה טוב לו, דוקא מהמקום שהוא נמצא, עדיף ככה, כי אז כל מילה שהיו אומרים עליו, הייתה פוגעת בו".
הילה : "אולי עכשיו זה טוב, אבל בהמשך זה לא טוב".
פרידה : "אולי כשיהיו לו ילדים, אם הוא לא ישתנה, זו תהיה בעיה. את מבינה, בגלל שאין לו רגש, גם לא איכפת לו שייולד לו ילד גמד".
פרידה : "את יודעת, זו תכונה עירקית - הקטע שלא מביעים רגשות. קטע מאוד חזק אצלם".
הילה : "אני עירקית, קשה לי להביע רגש".
פרידה : "אַתְּ - החיים שלך עשו לך את זה. למה לפעמים אני אומרת לך על אהבת אשה? כי באהבת אשה יש חיבור של רגש. אשה יודעת להוציא רגש מאדם אחר. עם גבר לא יהיו לך שיחות על רגש, וזה לא כי אני רוצה לעשות ממך לסבית, זה תומר שחושב, שאני רוצה לעשות מכולכם לסביות".
הילה : "אף פעם לא חשבתי, שאת רוצה לעשות ממני לסבית".
הילה : "מעניין אם מדברים איתם כבר לגבי כל מה שכל אחד יעבור אחרי שיצא מפה..."
פרידה : "אני כבר חודש מדברת עם ר' (הערה : הפסיכולוגית) על זה, אם הם קולטים את המעמד שבו הם נמצאים..."
ואז
להלן חלק מן השיחה :
פרידה : "לפעמים אחרי שמתפרסמים, עלולה להיות נפילה חזקה. אני דואגת לליעוז. ליעוז צריך עזרה מקצועית".
הילה : "אבל ילוו את כולם כאן בעזרה מקצועית, לא?"
פרידה : "כן, אבל את יודעת... לפעמים הם סוחטים את הלימון עד הסוף. חשוב להם הרייטינג, כי זה שואו ביזניס".
פרידה : "היום שאחרי הוא לא יום פשוט מבחינה רגשית, מבחינה נפשית. הולך להיות שינוי מבחינת "האני" שלנו... חס וחלילה שלא יקרה משהו עם כל הרצון להיות באור הזרקורים. צריך לדרוש את העזרה עכשיו. אם הצעירים פה יקראו ביקורת לא לטובתם בעיתונים, רק ביקורת הרסנית אחת, שכל העולם צפה בה, קרא אותה, את יודעת מה זה יכול לעשות לילד בן 26 ?! אני יכולה להגיד לך שעלי יכולים לכתוב מה שרוצים , על ה...שלי, אחרי מה שעברתי, לא איכפת לי מכלום..."
פרידה : איך הרגשת עם מה שמירב אמרה עלייך?
הילה : על הדברים שמירב אמרה עלי לפני שעזבה אמרתי, שאם היא מדברת עלי, סימן שאני מעניינת, אמרתי : בבקשה, תדברי עלי, לי לא איכפת. אני יודעת שאני בן אדם חזק..."
כל החיים שלי דיברו עלי ועל האחיות שלי בלי סוף, ותביני - היינו ילדות טובות, לא עישנו ולא שום דבר, ואנשים לא מבינים איך זה ואז הם מתחילים לדבר. אף פעם לא עניין אותי מה אומרים, כי אני יודעת מי אני..."
פרידה : " את, לפני שנכנסת לפה, את צריכה לדעת מי החברים שלך באמת. כי הרבה פעמים אחרי שיוצאים מפה, אחרים ירצו לעלות על ההצלחה שלך ".
הילה: "אני יודעת מי החברים שלי".
פרידה : "כמו שאמא של אלעד אמרה, שפתאום באו אליה כל החברות שלה, שלא ראתה שנים. אמרתי : בני ז...., איפה היו כל השנים, כשהיא ישבה לידו בבית חולים, ופתאום עכשיו שהבן שלה מצליח ובריא - פתאום כולם מתדפקים על הדלת שלה?! אני לא פותחת את הדלת לכאלה, כי יש לי ניסיון ; כשאבא שלי עזב את הבית ואני ושתי האחיות שלי היינו קטנות ואף אחד לא בא אלינו, וכשהוא חזר לבית, פתאום באו והוא לא פתח להם את הדלת. אז, הילה, תבדקי מי היו חברים שלך לפני שנכנסת לפה. אנשים יודעים להידבק להצלחה".
הילה : "תודה לאל, אני יודעת מי החברים שלי".
פרידה : "אני דואגת לליעוז. לאלעד אני לא דואגת. אלעד, איך אסביר לך, הרגש עובר לידו מהצד השני של הכביש. את ראית את זה גם עם אמא שלו. הוא בורח. זו אחת הבריחות שלו. הוא לא מסוגל להתחבר לרגש, ואולי זה טוב לו, דוקא מהמקום שהוא נמצא, עדיף ככה, כי אז כל מילה שהיו אומרים עליו, הייתה פוגעת בו".
הילה : "אולי עכשיו זה טוב, אבל בהמשך זה לא טוב".
פרידה : "אולי כשיהיו לו ילדים, אם הוא לא ישתנה, זו תהיה בעיה. את מבינה, בגלל שאין לו רגש, גם לא איכפת לו שייולד לו ילד גמד".
פרידה : "את יודעת, זו תכונה עירקית - הקטע שלא מביעים רגשות. קטע מאוד חזק אצלם".
הילה : "אני עירקית, קשה לי להביע רגש".
פרידה : "אַתְּ - החיים שלך עשו לך את זה. למה לפעמים אני אומרת לך על אהבת אשה? כי באהבת אשה יש חיבור של רגש. אשה יודעת להוציא רגש מאדם אחר. עם גבר לא יהיו לך שיחות על רגש, וזה לא כי אני רוצה לעשות ממך לסבית, זה תומר שחושב, שאני רוצה לעשות מכולכם לסביות".
הילה : "אף פעם לא חשבתי, שאת רוצה לעשות ממני לסבית".
הילה : "מעניין אם מדברים איתם כבר לגבי כל מה שכל אחד יעבור אחרי שיצא מפה..."
פרידה : "אני כבר חודש מדברת עם ר' (הערה : הפסיכולוגית) על זה, אם הם קולטים את המעמד שבו הם נמצאים..."
ואז