יום שני, 28 במרץ 2011

ולפעמים "החגיגה" נגמרת...

אחרי 109 ימים בבית האח הגדול, אחרוני הדיירים יצאו לחופשי ובמידה מסויימת - גם אנחנו.

צפינו ב-109 ימים של תוכנית "האח הגדול 3", שהייתה שונה מתכניות "האח הגדול" הקודמות. זאת הייתה תכנית, שנדמה היה שנפרצו בה הרבה מן המוסכמות החברתיות, תכנית שבתחילתה הייתה די משעממת ואט אט התמלאה באפקטים, תוכן ועלילה, ולא תמיד תוכן חיובי. תכנית שמה שאפיין אותה, במידה רבה, היה ריב על סיגריות ואלכוהול, תכנית אשר בה כמות המילים הגסות ודיבורים על סקס (ואף יותר מדיבורים...) הייתה מעבר למה שהאוזן יכלה לשמוע או לראות, ובמיוחד בתכנית שמיועדת לכל המשפחה ומשודרת 24 שעות ביממה.
תכנית שבה, נוסף לחלק מן הדיירים, גם עורך התכנית - "האח הגדול" בכבודו ובעצמו נתפס עם המכנסיים למטה...

תכנית שבה היה צריך להנמיך את הווליום לעיתים קרובות, כדי להימנע מכל הצרחות מחרישות האוזניים שהיו בה.
תכנית שבה נאמרו אמירות לא ראויות וקוממו חלקים רבים מן הציבור.

ואנחנו הצופים -
 למרות שלא תמיד אהבנו לראות מה שאנחנו רואים על המסך, בכל זאת התמכרנו לה במידה מסויימת. רצינו להמשיך לראות מה קורה עם הדייר שמצא חן בעינינו, הדייר שהתחברנו אליו, רצינו לצפות במשימות וקיווינו שהדייר שאיננו אוהדים, או יותר נכון הדייר הבלתי נסבל בעינינו, יעוף בהדחה הקרובה.

רבים הביעו את דעתם כטוקבקסיטים בפורומים ובאתרים השונים. אני, בעונה זו, כתבתי בבלוג זה על ההתרחשויות בבית האח הגדול. השתדלתי מאוד להיות נאמנה לדברים שקרו באמת, ולרוב - לצטט שיחות שהתקיימו בין הדיירים כפי שהתקיימו כמעט מילה במילה. זה הצריך היצמדות שלי למסך במשך די הרבה שעות ורישום של שיחות, כמובן רק כאלה שנראו לי חשובות, בזמן אמת. במחברתי רישומים של כמה שיחות כאלה או נאומים למצלמה, במיוחד במשימת "המחוברים", שאומרים הרבה על הדייר שהיה שותף להן, ואשר לא העליתי לבלוג.  

השתדלתי להיות אובייקטיבית מאוד. אינני מכירה אף דייר באופן אישי. כתבתי ע"פ מה שראיתי וכמו שרבים אחרים ראו. היו פוסטים שבהם דייר או דיירת הצטיירו בהם באופן שלילי, אבל לאחר זמן כתבתי על אותו דייר/ת טור חיובי, הכל בהתאם למה שהוא/היא הראו לנו.
אם "נכנסתי" בדייר מסויים ב-600 (כמו שג'קי אומר...), זה רק כי זה מה שהוא הראה לנו.
על כל אחד נכתב בהתאם למה שהוא נתן, בהתאם לאיך שהוא התנהג ואיך שהוא התבטא.  

הכתיבה בבלוג הזה הייתה חדשה ומעניינת עבורי, והתגובות שלכם היו חשובות לי. קראתי, כמובן, את כולן.
השתדלתי לענות לטוקבקיסטים, שהפנו אליי איזו שאלה או התייחסו לכתיבה שלי באופן אישי. אם לא עניתי, במקרים אלה, לתגובה כלשהי, אז סילחו לי. לפעמים רצף האירועים והזמן הרב שהקדשתי לכתיבת הפוסטים, גרמו לכך.

אני מבקשת גם את סליחת הקוראים, שפנו אליי בבקשות לכתוב על דייר מסויים שהם אוהדים, או על נושא מסויים ולא התאפשר לי לעשות זאת, בעיקר בגלל חוסר זמן ובגלל שהיו אירועים ו"תקריות" שרדפו זה את זה ואשר ראיתי לנכון לדווח עליהם כאן ועכשיו. 

קוראים רבים קראו מידי יום פוסטים שכתבתי, ואני מודה לכולם על כך.
אני מודה בתודה מיוחדת לכל אלה שפרגנו לי על הכתיבה ושפכו מחמאות. הגזמתם קצת, לא ?....

לאלה שהביעו רצון להמשיך לקרוא דברים שאכתוב. אז ככה : הבלוג הזה יישאר, כנראה, בלוג מיוחד לכתיבה על תכנית "האח הגדול" גם בעונה הבאה, אם ירצה השם.
ייתכן שאפתח בלוג חדש על כל מיני נושאים אחרים. זה עדיין בגדר מחשבה. אם אכן אפתח בלוג חדש, אפרסם על כך בבלוג זה.

ואחרון אחרו חביב - אני רוצה להודות תודה מיוחדת ומכל הלב לאחיין היקר שלי, שכל היוזמה לפתיחת הבלוג הזה באה ממנו. הוא אשר יזם את פתיחת הבלוג, הוא הקים את הבלוג והוא מתחזק אותו מבחינה טכנית באופן שוטף.
הוא גם זה שיצר את כל התמונות של הדיירים שמופיעות בבלוג.
בלעדיו - לא היה הבלוג של יפעת.

ביי,

שלכם,

יפעת      


                                            
                         


                                                                                                           

4 תגובות:

  1. יפעת, נהנתי לקרוא את הפוסטים שלך, תודה רבה!
    תמשיכי לכתוב!!!

    השבמחק
  2. ליפעת,
    אני אוהבת את הבלוג שלך מאוד.
    תודה לך על כל העדכונים.

    השבמחק
  3. ליפעת,
    הליהוק בעונה הזו ברובו לא היה לעניין.
    אכן, היו צעקות רבות בעונה הזו.
    נהניתי לקרוא מה שכתבת.

    השבמחק
  4. רק תמשיכי לכתוב,

    ד"ש
    נעה

    השבמחק